NEVIIM

1 Koningen 5

מְלָכִים א
Hoofdstukken (22)
12345678910111213141516171819202122
Getuigen
Interlineair
1
וּ/שְׁלֹמֹ֗ה הָיָ֤ה מוֹשֵׁל֙ בְּ/כָל הַ/מַּמְלָכ֔וֹת מִן הַ/נָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְ/עַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְ/עֹבְדִ֥ים אֶת שְׁלֹמֹ֖ה כָּל יְמֵ֥י חַיָּֽי/ו
STATEN

En Hiram, de koning van Tyrus, zond zijn knechten tot Sálomo (want hij had gehoord, dat zij Sálomo tot koning gezalfd hadden in zijns vaders plaats), dewijl Hiram David altijd bemind had.

2
וַ/יְהִ֥י לֶֽחֶם שְׁלֹמֹ֖ה לְ/י֣וֹם אֶחָ֑ד שְׁלֹשִׁ֥ים כֹּר֙ סֹ֔לֶת וְ/שִׁשִּׁ֥ים כֹּ֖ר קָֽמַח
STATEN

Daarna zond Sálomo tot Hiram, zeggende:

3
עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְ/עֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּ/מֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠/בַד מֵֽ/אַיָּ֤ל וּ/צְבִי֙ וְ/יַחְמ֔וּר וּ/בַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים
STATEN

Gij weet, dat mijn vader David den Naam des HEEREN, zijns Gods, geen huis kon bouwen, vanwege den oorlog, waarmede zij hem omsingelden, totdat de HEERE hen onder zijn voetzolen gaf.

4
כִּי ה֞וּא רֹדֶ֣ה בְּ/כָל עֵ֣בֶר הַ/נָּהָ֗ר מִ/תִּפְסַח֙ וְ/עַד עַזָּ֔ה בְּ/כָל מַלְכֵ֖י עֵ֣בֶר הַ/נָּהָ֑ר וְ/שָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛/וֹ מִ/כָּל עֲבָרָ֖י/ו מִ/סָּבִֽיב
STATEN

Maar nu heeft de HEERE, mijn God, mij van rondom rust gegeven; er is geen tegenpartijder, en geen bejegening van kwaad.

5
וַ/יֵּשֶׁב֩ יְהוּדָ֨ה וְ/יִשְׂרָאֵ֜ל לָ/בֶ֗טַח אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנ/וֹ֙ וְ/תַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔/וֹ מִ/דָּ֖ן וְ/עַד בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁלֹמֹֽה
STATEN

En zie, ik denk voor den Naam van den HEERE, mijn God, een huis te bouwen; gelijk als de HEERE gesproken heeft tot mijn vader David, zeggende: Uw zoon, dien Ik in uw plaats op uw troon zetten zal, die zal Mijn Naam dat huis bouwen.

6
וַ/יְהִ֣י לִ/שְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אֻרְוֺ֥ת סוּסִ֖ים לְ/מֶרְכָּב֑/וֹ וּ/שְׁנֵים עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִֽׁים
STATEN

Zo gebied nu, dat men mij cederen uit den Libanon houwe, en mijn knechten zullen met uw knechten zijn, en het loon uwer knechten zal ik u geven, naar al wat gij zeggen zult; want gij weet, dat onder ons niemand is, die weet hout te houwen, gelijk de Sidoniërs.

7
וְ/כִלְכְּלוּ֩ הַ/נִּצָּבִ֨ים הָ/אֵ֜לֶּה אֶת הַ/מֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְ/אֵ֧ת כָּל הַ/קָּרֵ֛ב אֶל שֻׁלְחַ֥ן הַ/מֶּֽלֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה אִ֣ישׁ חָדְשׁ֑/וֹ לֹ֥א יְעַדְּר֖וּ דָּבָֽר
STATEN

En het geschiedde, als Hiram de woorden van Sálomo gehoord had, dat hij zich zeer verblijdde, en zeide: Gezegend zij de HEERE heden, Die David een wijzen zoon gegeven heeft over dit grote volk!

8
וְ/הַ/שְּׂעֹרִ֣ים וְ/הַ/תֶּ֔בֶן לַ/סּוּסִ֖ים וְ/לָ/רָ֑כֶשׁ יָבִ֗אוּ אֶל הַ/מָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶה שָּׁ֔ם אִ֖ישׁ כְּ/מִשְׁפָּטֽ/וֹ
STATEN

En Hiram zond tot Sálomo, zeggende: Ik heb gehoord, waarom gij tot mij gezonden hebt; ik zal al uw wil doen met het cederenhout, en met het dennenhout.

9
וַ/יִּתֵּן֩ אֱלֹהִ֨ים חָכְמָ֧ה לִ/שְׁלֹמֹ֛ה וּ/תְבוּנָ֖ה הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְ/רֹ֣חַב לֵ֔ב כַּ/ח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל שְׂפַ֥ת הַ/יָּֽם
STATEN

Mijn knechten zullen het afbrengen van den Libanon aan de zee; en ik zal het op vlotten over de zee doen voeren, tot die plaats, die gij aan mij ontbieden zult, en zal het aldaar los maken, en gij zult het wegnemen; gij zult ook mijn wil doen, dat gij mijn huis spijze geeft.

10
וַ/תֵּ֨רֶב֙ חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה מֵֽ/חָכְמַ֖ת כָּל בְּנֵי קֶ֑דֶם וּ/מִ/כֹּ֖ל חָכְמַ֥ת מִצְרָֽיִם
STATEN

Alzo gaf Hiram aan Sálomo cederenhout en dennenhout, naar al zijn wil.

11
וַ/יֶּחְכַּם֮ מִ/כָּל הָֽ/אָדָם֒ מֵ/אֵיתָ֣ן הָ/אֶזְרָחִ֗י וְ/הֵימָ֧ן וְ/כַלְכֹּ֛ל וְ/דַרְדַּ֖ע בְּנֵ֣י מָח֑וֹל וַ/יְהִֽי שְׁמ֥/וֹ בְ/כָֽל הַ/גּוֹיִ֖ם סָבִֽיב
STATEN

En Sálomo gaf Hiram twintig duizend kor tarwe, tot spijze van zijn huis, en twintig kor gestoten olie; zulks gaf Sálomo aan Hiram jaar op jaar.

12
וַ/יְדַבֵּ֕ר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים מָשָׁ֑ל וַ/יְהִ֥י שִׁיר֖/וֹ חֲמִשָּׁ֥ה וָ/אָֽלֶף
STATEN

De HEERE dan gaf Sálomo wijsheid, gelijk als Hij tot hem gesproken had; en er was vrede tussen Hiram en tussen Sálomo, en zij beiden maakten een verbond.

13
וַ/יְדַבֵּר֮ עַל הָֽ/עֵצִים֒ מִן הָ/אֶ֨רֶז֙ אֲשֶׁ֣ר בַּ/לְּבָנ֔וֹן וְ/עַד֙ הָ/אֵז֔וֹב אֲשֶׁ֥ר יֹצֵ֖א בַּ/קִּ֑יר וַ/יְדַבֵּר֙ עַל הַ/בְּהֵמָ֣ה וְ/עַל הָ/ע֔וֹף וְ/עַל הָ/רֶ֖מֶשׂ וְ/עַל הַ/דָּגִֽים
STATEN

En de koning Sálomo deed een uitschot opkomen uit gans Israël; en het uitschot was dertig duizend man.

14
וַ/יָּבֹ֨אוּ֙ מִ/כָּל הָ֣/עַמִּ֔ים לִ/שְׁמֹ֕עַ אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה מֵ/אֵת֙ כָּל מַלְכֵ֣י הָ/אָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר שָׁמְע֖וּ אֶת חָכְמָתֽ/וֹ
STATEN

En hij zond hen naar den Libanon, tien duizend des maands bij beurten; een maand waren zij in den Libanon; twee maanden elk in zijn huis; en Adoníram was over dit uitschot.

15
וַ֠/יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ צ֤וֹר אֶת עֲבָדָי/ו֙ אֶל שְׁלֹמֹ֔ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י אֹת֛/וֹ מָשְׁח֥וּ לְ/מֶ֖לֶךְ תַּ֣חַת אָבִ֑י/הוּ כִּ֣י אֹהֵ֗ב הָיָ֥ה חִירָ֛ם לְ/דָוִ֖ד כָּל הַ/יָּמִֽים
STATEN

Daartoe had Sálomo zeventig duizend, die last droegen, en tachtig duizend houwers op het gebergte.

16
וַ/יִּשְׁלַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה אֶל חִירָ֖ם לֵ/אמֹֽר
STATEN

Behalve de oversten van Sálomo's bestelden, die over dat werk waren, drie duizend en driehonderd, die heerschappij hadden over het volk, hetwelk dat werk deed.

17
רַגְלָֽ/י אַתָּ֨ה יָדַ֜עְתָּ אֶת דָּוִ֣ד אָבִ֗/י כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לִ/בְנ֣וֹת בַּ֗יִת לְ/שֵׁם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י/ו מִ/פְּנֵ֥י הַ/מִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר סְבָבֻ֑/הוּ עַ֤ד תֵּת יְהוָה֙ אֹתָ֔/ם תַּ֖חַת כַּפּ֥וֹת רגל/ו
STATEN

Als de koning het nu gebood, zo voerden zij grote stenen toe, kostelijke stenen, gehouwen stenen, om den grond van dat huis te leggen.

18
וְ/עַתָּ֕ה הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛/י לִ֖/י מִ/סָּבִ֑יב אֵ֣ין שָׂטָ֔ן וְ/אֵ֖ין פֶּ֥גַע רָֽע
STATEN

En de bouwlieden van Sálomo, en de bouwlieden van Hiram, en de Giblieten behieuwen ze, en bereidden het hout toe, en de stenen, om dat huis te bouwen.

19
וְ/הִנְ/נִ֣י אֹמֵ֔ר לִ/בְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְ/שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑/י כַּ/אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֗ה אֶל דָּוִ֤ד אָבִ/י֙ לֵ/אמֹ֔ר בִּנְ/ךָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֶתֵּ֤ן תַּחְתֶּ֨י/ךָ֙ עַל כִּסְאֶ֔/ךָ הֽוּא יִבְנֶ֥ה הַ/בַּ֖יִת לִ/שְׁמִֽ/י
20
וְ/עַתָּ֡ה צַוֵּה֩ וְ/יִכְרְתוּ לִ֨/י אֲרָזִ֜ים מִן הַ/לְּבָנ֗וֹן וַֽ/עֲבָדַ/י֙ יִהְי֣וּ עִם עֲבָדֶ֔י/ךָ וּ/שְׂכַ֤ר עֲבָדֶ֨י/ךָ֙ אֶתֵּ֣ן לְ/ךָ֔ כְּ/כֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר תֹּאמֵ֑ר כִּ֣י אַתָּ֣ה יָדַ֗עְתָּ כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֛/נוּ אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ לִ/כְרָת עֵצִ֖ים כַּ/צִּדֹנִֽים
21
וַ/יְהִ֞י כִּ/שְׁמֹ֧עַ חִירָ֛ם אֶת דִּבְרֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה וַ/יִּשְׂמַ֣ח מְאֹ֑ד וַ/יֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ הַ/יּ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לְ/דָוִד֙ בֵּ֣ן חָכָ֔ם עַל הָ/עָ֥ם הָ/רָ֖ב הַ/זֶּֽה
22
וַ/יִּשְׁלַ֤ח חִירָם֙ אֶל שְׁלֹמֹ֣ה לֵ/אמֹ֔ר שָׁמַ֕עְתִּי אֵ֥ת אֲשֶׁר שָׁלַ֖חְתָּ אֵלָ֑/י אֲנִ֤י אֶֽעֱשֶׂה֙ אֶת כָּל חֶפְצְ/ךָ֔ בַּ/עֲצֵ֥י אֲרָזִ֖ים וּ/בַ/עֲצֵ֥י בְרוֹשִֽׁים
23
עֲ֠בָדַ/י יֹרִ֨דוּ מִן הַ/לְּבָנ֜וֹן יָ֗מָּ/ה וַ֠/אֲנִי אֲשִׂימֵ֨/ם דֹּבְר֤וֹת בַּ/יָּם֙ עַֽד הַ/מָּק֞וֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַ֥ח אֵלַ֛/י וְ/נִפַּצְתִּ֥י/ם שָׁ֖ם וְ/אַתָּ֣ה תִשָּׂ֑א וְ/אַתָּה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֶת חֶפְצִ֔/י לָ/תֵ֖ת לֶ֥חֶם בֵּיתִֽ/י
24
וַ/יְהִ֨י חִיר֜וֹם נֹתֵ֣ן לִ/שְׁלֹמֹ֗ה עֲצֵ֧י אֲרָזִ֛ים וַ/עֲצֵ֥י בְרוֹשִׁ֖ים כָּל חֶפְצֽ/וֹ
25
וּ/שְׁלֹמֹה֩ נָתַ֨ן לְ/חִירָ֜ם עֶשְׂרִים֩ אֶ֨לֶף כֹּ֤ר חִטִּים֙ מַכֹּ֣לֶת לְ/בֵית֔/וֹ וְ/עֶשְׂרִ֥ים כֹּ֖ר שֶׁ֣מֶן כָּתִ֑ית כֹּֽה יִתֵּ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לְ/חִירָ֖ם שָׁנָ֥ה בְ/שָׁנָֽה
26
וַ/יהוָ֗ה נָתַ֤ן חָכְמָה֙ לִ/שְׁלֹמֹ֔ה כַּ/אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר ל֑/וֹ וַ/יְהִ֣י שָׁלֹ֗ם בֵּ֤ין חִירָם֙ וּ/בֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַ/יִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵי/הֶֽם
27
וַ/יַּ֨עַל הַ/מֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִ/כָּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַ/יְהִ֣י הַ/מַּ֔ס שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ
28
וַ/יִּשְׁלָחֵ֣/ם לְבָנ֗וֹנָ/ה עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים בַּ/חֹ֨דֶשׁ֙ חֲלִיפ֔וֹת חֹ֚דֶשׁ יִהְי֣וּ בַ/לְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּ/בֵית֑/וֹ וַ/אֲדֹנִירָ֖ם עַל הַ/מַּֽס
29
וַ/יְהִ֧י לִ/שְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵׂ֣א סַבָּ֑ל וּ/שְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּ/הָֽר
30
לְ֠/בַד מִ/שָּׂרֵ֨י הַ/נִּצָּבִ֤ים לִ/שְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל הַ/מְּלָאכָ֔ה שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּ/שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת הָ/רֹדִ֣ים בָּ/עָ֔ם הָ/עֹשִׂ֖ים בַּ/מְּלָאכָֽה
31
וַ/יְצַ֣ו הַ/מֶּ֡לֶךְ וַ/יַּסִּעוּ֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְ/יַסֵּ֥ד הַ/בָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית
32
וַֽ/יִּפְסְל֞וּ בֹּנֵ֧י שְׁלֹמֹ֛ה וּ/בֹנֵ֥י חִיר֖וֹם וְ/הַ/גִּבְלִ֑ים וַ/יָּכִ֛ינוּ הָ/עֵצִ֥ים וְ/הָ/אֲבָנִ֖ים לִ/בְנ֥וֹת הַ/בָּֽיִת